הסיפור בגרסא הקצרה:
פעם, מזמן, בגן חובה, חבר שלי ביקש מסילבי הגננת לצייר לו משהו. היא ציירה גלים ככה, כמו שעושים גלים, וסירה שהיתה חצי עיגול ועליה מפרש שהיה משולש. הייתי פשוט בהלם, לא יכולתי להסביר איך היא הצליחה ככה לצייר סירה וים בכזו דייקנות. הבטחתי לעצמי באותו היום שאני אדע לצייר ככה. ביסודי, בחטיבה כשעברנו למדינה אחרת, בתיכון, בצבא - את כולם עברתי עם מחברות מלאות שחלקן הלכו לאיבוד וחלקן פה באיזה ארגז.
למדתי חמש שנים עמוסות בבצלאל, ולמרות שנכנסתי עם שיער על הראש ויצאתי בלי - היה שווה, והיום אני מלמד שם במחלקה לאמנויות המסך במסלול לתלת מימד.
היום אני מאייר ואנימטור - לעסקים קטנים ובינוניים, לסטודיואים ובתי הפקות, וגם לאמנים. אני נהנה (כמעט) מכל רגע, ותמיד מתרגש מהשניה הזו בה דמיון הופך למציאות.